צוות מגוייס

ההילולים השבוע הולכים למירה!

שבוע הספר אולי מרגיש רחוק, אבל הוא בעצם כבר ממש מעבר לפינה. ולי יש כרגע יעד אחד ברור – להספיק להביא לכם ספר שני עד שיתחיל היריד, ושהספר הזה יהיה ברמה הכי טובה שיש.

זה שאפתני. מאוד.

אנחנו באיחור של כמה שבועות מאיפה שהייתי רוצה שנהיה, אבל עובדות מאוד קשה. אין מה לעשות, לא תכננתי 150 יום מילואים (עד כה), ולסגור תואר ראשון ולהתחיל את השני התברר כאתגר קשה משחשבתי.

הידיעה שאילולא המלחמה הספר כבר היה יוצא מזמן היא בהחלט מתסכלת, אבל אני מנסה לרתום אותה לדרייב ברגעים האחרונים.

והשבוע היה אבן דרך חשובה – אנחנו בימים האחרונים של העריכה הספרותית (שלקחה בערך שנה וחצי) ונשארו לנו עריכה לשונית, הגהה, עימוד, כנראה הגהה נוספת וסגירת קצוות.

ולכן מירה, העורכת הלשונית המגניבה והאלופה בתבל, זוכה להילולינו.

כי בפועל, למרות שלא סיימנו עדיין את העריכה הספרותית, היא הסכימה בשבילכם להתחיל לעבוד עליו כבר מיום שני. כל הפרקים המוכנים כבר אצלה, והחטיבה החמישית והאחרונה ששלי ואני עובדות עליה עכשיו תצטרף אליהם ממש בקרוב.

גם זה קרה השבוע 

זה לא מובן מאליו, בלשון המעטה, שהתחלנו לפני שנגמר הסבב הקודם – אבל אין מה לעשות, יש לי צוות של אלופות.

ניצלתי את ההזדמנות כדי לדבר עם כל נשות המקצוע שנותרו לי עד היעד הנכסף וכולן איתנו ומחכות לעידכון על תורן. מרגש! ומלחיץ. וגבולי מאוד בזמנים. יאללה שייצא כבר.