ספרים בארגזים

זוכרים שפעם אמרתי לכם שאנשים כל הזמן עונים "מה? חודשיים זה מעבר לפינה!" כשהייתי מספרת מתי נעבור דירה – ושצחקתי על זה כי יש לי עוד אינספור משימות לפני שאשכרה נעבור דירה?

אז זהו, זה מעבר לפינה.

הארגז החשוב ביותר

כבר יש רשימות של משימות וציוד לימים הראשונים, הובלה נקבעה, ארגזים נפתחו...

ברביעי אני כבר לא אשן בירושלים, בחמישי אנחנו רשמית גרים בכפר סבא.

איזה מוזררררררר!

ולפני? יש משימות שחובה לסיים – כמו, סתם זורקת, לארוז את כל הציוד בבית.

יש משימות שכדאי לסיים – כמו המטלה שאני עובדת עליה עכשיו כי אחרת ייקח לי נצח להיזכר מה רציתי לכתוב שם.

ויש משימות שאני רוצה להגיע אליהן – כמו איזה קובץ שיושב לי במייל כבר 30 שעות.

בזמן המערכה הגדולה האחרונה ישבתי לעדכן את כל השלדים שבארון, ספרים 3-6. זה הצעד הראשון בדרך לתחילת הכתיבה, ואומנם יש עוד הרבה עבודה לפני שנתחיל ממש לכתוב אבל זה עדיין ממש מרגש.

ברביעי בערב הקובץ נחת אצלי בחזרה משלי, ואני משקשקת מפחד!

יש לה תחביב לשבור לי את הלב, או לפחות להתעלל בי בדרך... וזה סבבה, כי זה יוצר ספרים טובים יותר.

אבל זה גם מפחיד.

אז אני אראה איפה זה נכנס בין הארגזים, אבל אני ממש מקווה שנתקדם עוד צעד כבר בשבוע הקרוב בין כל הארגונים.