סבא שלי

לפני קצת פחות משבועיים בעלי ואני נסענו לבקר את סבא שלי, הוא בדיוק עבר מבית החולים למוסד רפואי אחר להמשך טיפול.

זה היה אמור להיות מפגש ראשון מבין רבים, כי לא היה ברור מתי ישחררו אותו משם.

הגענו באיחור כי התעכבנו ופקקים והבטחתי לסבתא שנבוא עם מסיכות ובכל זאת שכחתי להביא אז קנינו לפני שעלינו, ואחרי הכל...

הגענו לסבא, והוא הרים אליי עיניים (איזה עיניים היו לו) בנונשלט ואמר "באת בדיוק בזמן."

אחת השאלות שהכי בערו בו בביקור הזה הייתה איך מתקדם הספר השלישי.

אז סיפרתי על הכתיבה ולוחות זמנים המשוערים, והוא התעצב שלא יספיק לקרוא אותו כבר.

החלטתי להיות מעט יותר אופטימית ממנו.

את הבצל הוא התחיל לקרוא, וסבתא אפילו דיווחה שהוא מעדיף לקרוא אותו על פני לראות חדשות שזה ממש כבוד גדול.

אז שאלתי אם הוא הספיק לסיים והוא הודה שלא, קשה מדי לקרוא והעיניים עייפות.

ובתוך התסכול של בית אבות וטיפולים רפואיים ניסיתי להכיר לו את הקונספט של ספרי שמע.

כשיצאנו משם, חבר אמר לי בנחמדות שהייתי צריכה לספר לו איך הסדרה נגמרת, או לפחות להכניס את הבצל לAI ולהפיק הקלטה שיוכל להקשיב לה במקום ספרים אחרים.

הודתי שזה רעיון טוב יותר, אספר לו בביקורים הבאים.

זה כבר לא יקרה.