להחליף דיסקט

איזה שבוע מוזר זה היה.

רגל פה, רגל שם – ואת? לגמרי מאבדת את עצמך.

כל יום השבוע הייתי או במילואים או בקמפוס, או בשניהם.

הכל התחיל ביום שישי שעבר, כשקיבלתי הודעה "יש אירוע בחטיבה, ראשון עד רביעי, נשמח אם תוכלי להגיע."

אני בכלל הבטחתי לעצמי שאם הם ירצו שאגיע שוב למילואים הם יצטרכו לבקש מאוד יפה.

אבל גם ידעתי שיש לי ערך מוסף באירוע.

אז בהתראה של כלום הגעתי ליומיים וחצי מילואים מתוך הארבעה, ובכל רגע שלא הייתי בבסיס הייתי באוניברסיטה – יום אחד של לימודים, ועוד פגישה שהיה לי חשוב לא לפספס.

וכשאני אומרת יום מילואים הכוונה ל16 שעות על הרגליים, למרות שאני ג'ובניקית.

בחמישי בכלל לימדתי את המחוננים שלי, הראש עדיין מעבד את השבוע שעברתי במילואים, עדיין נוקשה ומשימתי, והפה מדבר על מבנה עלילה ומה זה כרונולוגיה.

אבל אל תדאגו – בערב היה טקס סיום תואר ראשון, אז שוב הגעתי לירושלים.

עם ראשי החוגים שלי

אולי זה פואטי לציין את סיום התואר בשבוע מבולבל כזה כשאת חצי קצינה וחצי אזרחית.

מסתבר שבמהלך התואר הראשון עשיתי 183 ימי מילואים... תמיד הייתי רגל פה ורגל שם, ההפסקה של חצי השנה האחרונה היא משהו חדש בחיים שלי.

וזה מוזר כל כך להחליף שוב את הדיסקט במח חזרה.