סיכומייקון בנוהל

כאן זו הפינה שמסכמים בה אייקון?

שלושה ימים של טירוף, ספרים וחברים?

של לפגוש פנים אל פנים את הקהילה הכי הכי?

אני כמובן לא מרגישה את הרגליים ועדיין מנסה להתאושש, אבל כהרגלנו... וואו!

היו לי ארבעה אירועים שונים ובין לבין המון מפגשים מתוכננים יותר ופחות – איתכם!

שזה למעשה הכי מרגש.

קיבלתי המון אהבה ולצידה גם מחזיק מפתחות, בצל־מדורה והרבה רגעים מחממי לב ומכילי בצל בכמות גבוהה, כמובן...

(וכמה שאלות על איזה ספר שלישי כלשהו אבל לא בטוחה שהבנתי עד הסוף מה ניסו לרמוז לי)

בעיקר הפסטיבל הזה גרם לי לחשוב כמה זמן אני כבר עושה אירועים ברצף, ועד כמה כבר התרגלתי.

מצחיק לומר התרגלתי על אירועים שהם מורכבים ומאתגרים לא משנה כמה זמן עושים אותם... אבל השריר כבר מיומן, והצוות כבר מנוסה, ואנחנו יודעים מה לעשות.

הגרון שלי כבר מוסר את סיפור המסגרת בעל פה, ואבא שלי התותח כבר יודע איך לפנות, ואישי היקר יודע בדיוק איך לפרוס ולקפל את הציוד (בכל זאת, א. לוגיסטיקה שלנו).

אז כן, מסכמות אייקון בנוהל, אבל זה עדיין קסום כמעט כמו בפעם הראשונה!