עדיין כותבת

אני בנקודה המוזרה של הספר השלישי שבה למרות שאני יודעת שאתם תסיימו כבר את מה שנשאר כנראה בערב אחד, לי זה החלק שהכי קשה לכתוב.

כבר תכננתי לסיים את הכתיבה של הספר, למרות שזה היה תכנון שאפתני מאוד אז אני עדיין בסדר, אבל שמעו – זה קשה.

כבר חודשיים וחצי שאני כותבת ברצף, עד השבועיים האחרונים באמת כתבתי כמעט בכל יום.

ואז הגיעו הדד ליינים ללימודים ובסופו של יום אני צריכה להיות אחראית... ואיתם עוד הפתעות של הרגע האחרון שהוציאו אותי מהשוונג והנה אני כאן.

בכל זאת, רק פעם אחת בכל התקופה הזו לא עמדתי בהסכם שלי עם נבש – חברה טובה שהתנדבה לעזור לבעוט בי מאחור ולהמשיך לדרבן.

אני עדיין משחררת פרק בארבעה ימים, למרות שכבר הרבה יותר קשה לי להתרכז.

זה מייצר סיטואציות מאוד מצחיקות, כי אם אני לא מסיימת בזמן אז אני לא אמורה לשלוח את הפרק.

אבל זה גם השלב בספר שצריך את הפרק הבא אז יצא שקיבלתי איומים חמורים ונאלצתי לשלוח פרק וחצי שלא הייתי אמורה לשלוח, רק כדי שהיא תתן לי להמשיך ללמוד.

אז כן, הגעתי למשולש האחרון של הפיצה וכבר אין לי מקום בבטן.

אני שניה וחצי לפני סצנת האקשן הגדולה של הסוף, ואני מקווה לחזור לקצב וחדוות כתיבה כדי להעיף את הספר הזה כבר לשלב הבא שלו.

בפועל אני כותבת השבוע באיטיות וחולמת על שנ"ץ...