אחרי החגים?
- Ofir Furman
- Oct 17
- 1 min read
כבר כמה שנים שלא היו לנו "אחרי החגים", לא באמת.
אבל מה הנוהל עכשיו?
כי מצד אחד חת'כת אבן ירדה לנו מהלב השבוע אבל מצד שני...

המלחמה לא באמת נגמרה.
זה מוזר, ממרומי גילי אני לא יודעת איך מרגישה מלחמה רצינית שנגמרת, אבל יש עדיין כוחות ברצועה, יש עדיין חללים להשיב, אין הסכם אש אמין ויציב... ומילואימניקים? ימשיכו לטחון עוד.
אז המלחמה לא נגמרה.
ובכל זאת... מותר שוב לנשום.
קיבלנו זריקת דופמין נחוצה בהחלט, בתוך כל המורכבות, האבל והקושי.
בית הלל ובית שמאי עדיין מתכתשים בעוז, גם אם אנחנו כבר לא מתמרנים בעזה, אבל לפחות קיבלנו 29 הוכחות ללמה אנחנו דווקא כן מחבבים אחד את השני.
אז עדיין לא החלטנו אם ממשיכים לספור ימים, או אם מדברים על המלחמה בלשון עבר.
אנחנו בלימבו המוזר של בין לבין. האם הגענו ליום שאחרי?
ואם כן – תזכירו לי מה הקונספט של אחרי החגים בבקשה, כבר שכחתי.

עכשיו זה הזמן שחוזרים לקמפוס, מעמידים פנים שיש לנו אנרגיות, מתחילים דיאטה ומציבים יעדים חדשים ולהעמיד פנים שנעמוד בהם?
כי אני לא יודעת איפה מבקשים הארכה על הדדליין הזה, פשוט אף אחד לא עדכן את המציאות שאנחנו מסיימים עכשיו איזו מלחמונת אז נשמח לנשום שניה, ואז.




Comments