תופסים צורה
- 23 hours ago
- 1 min read
איך אני אוהבת כשפרוייקטים מתחילים לתפוס צורה!
יש רגע כזה שאת כותבת ופתאום זה לא סתם בליל של מילים אלא דבר חדש בעולם.
סיפור, בניית עולם, טענה במטלה.
החלק המבאס בלמצוא את הצורה הוא כמובן השלב שלפני.
יש רעיון מופשט יחסית בראש שלך, אבל זה עדיין לא לגמרי יוצא – בוודאות לא בדרפט ראשון.
ככה מתחילות הספקות...
אולי התכנון בעצם היה ממש גרוע?
סתם חשבתי שזה רעיון טוב?
האם אני בכלל יודעת לכתוב?
הגיע הזמן לפרוש מהאקדמיה?
אבל יודעים מה החלק הבאמת מבאס?
שאי אפשר להצליח בלי לעבור את השלב הזה.
אי אפשר למצוא את הדרך בלי ללכת קצת לאיבוד.
ואם מצליחים לדבוק בתכנית המקורית – זו לא הגרסה הכי טובה שיכולת ליצור.
אבל זה גם הופך את הצעד הבא למספק כל כך... פתאום לקט האפוסים מתחיל להרגיש כמו יצירה אחת קוהרנטית.
פתאום התזה מתחילה להתבהר.
פרוייקטים סודיים מתחילים להפוך מחלום לתוכנית.
וזה מאוד מאוד מנחם להיזכר שזה רק היה שלב של בלבול בדרך.
Comments