קריאה וכפרה

יום כיפור הוא תמיד יום מיוחד עבורי.

מעבר לזה שאני צמה וכו', זו ההזדמנות היחידה בשנה שבה אני קוראת את מה שבא לי לקרוא ולא את מה שהלימודים דורשים... כן, אין לי המון זמן פנוי לקרוא בדרך כלל.

ארטו החתול מתחזקת בדתה לרגל הצום

אז ברור שהייתי חולה השבוע!

וחולי וצום לא בהכרח הולכים טוב ביחד... התחושות היו אחרות.

שרדתי את זה בכל זאת בשביל לכתוב ללכם עכשיו את שנקל זה, אז הודו להשם?

אחרי ארבע שנים בגלות עיר הקודש שבה לא מצאתי בית כנסת ידידותי לחילונים – שבתי לאזור השרון שבו יש פרוייקטים של בתי כנסת מאולתרים באולמות ספורט, עם מחזור תפילה לאנשים מתקשים.

אז יש כאלו גם בכפר סבא, למרות שהם שרים כמעט את כל השירים לא נכון והאקוסטיקה מזעזעת.

ובכל זאת נודה על מה שיש...

הצד החיובי הוא שמצאתי איפה להתפלל.

הצד השלילי הוא שזה פגע בתפוקת הקריאה שלי.

אז השנה קראתי רק ספר וחצי במהלך הצום, ואשלים את הספר שהתחלתי במהלך הסופ"ש. יום של חשבון נפש מהול בפנטזיה, והפעם אפילו פנטזיה יהודית...

וגם השנה אבטיח לעצמי שאקדיש יותר זמן לקריאה לכיף בתוך הטירוף, למרות שאני מכירה את עצמי.