קצה הדראפט
- Ofir Furman
- 6 hours ago
- 1 min read
אני בפרק האחרון. הוא ייכתב מתישהו בסופ"ש הנוכחי, אני רגע לפני קו הסיום.
אין דבר שאני רוצה מאשר להרגיש "וואי תמיד חשבתי שהבצל יהיה הספר הכי טוב בעולם, אבל זה התעלה עליו", אבל גם... זה דראפט ראשון.
זה דראפט ראשון אז יש בו סצנות שפוצצו לי את המח והפתעתי את עצמי ממש, יש גם סצנות שתוך כדי שכתבתי אותן ידעתי ששלי תמחק לי אותן אחר כך, ואז יש את הסוגריים...
כי אין כמו לקרוא פרק ואז "[אפשר להכניס כאן תיאור של X אבל אין לי כח]".
אזור הדמדומים הזה שבין ההבנה שהוא עדיין ממש גרוע פשוט כי זה מה שמצופה ממנו להיות בשלב הנוכחי, לשאיפה שהוא אשכרה יהיה מוצלח כבר מהרגע הראשון – זה החלק הכי כואב בשלב הזה.
הספר הולך להשתנות הכי הרבה בסבב העריכה הקרוב. אנחנו מתחילות מעריכת מבנה, שהיא רחוקה יחסית מהטקסט.
שלי תקרא, תכתוב הערות ותחזיר לי לשכתוב כולל של כל היצירה ביחד. רק בהמשך נתחיל להתווכח על כל משפט ומילה.
ואז יגיעו ההערות שהכי מציקות "הכל בסדר, זה רק דראפט ראשון..." אבל זה ייכתב דווקא על הסצנות שהרגשתי שהיו טובות.
מעניין לנחש אילו סצנות יחטפו הכי הרבה אש, על איזה פרקים הכי ניתקע... אבל בינתיים – ניתן פוש ונסיים את הדראפט הזה.
Comments