סיכום קמפיין

איך רציתי להיות מהאלו שמעלות פוסט בבוקר האחרון בהדסטרט "יואו איזה מרגש, התעוררתי הבוקר ל100% אין עליכם!" אבל רצו התומכים שלי והגענו ליעד אתמול... אכזבה אמיתית.

אני יכולה עכשיו להגיד כמו כולם שזה מרגש כי הגשמתם לי חלום – אבל זה יהיה קצת שקר ואני לא חושבת שזה טיב השיח ביננו. כלומר, זה מרגש. מאוד. למעלה מ300 עותקים בחודש, עוד לפני שהספר יצא? אין מאושרת ממני.

זה פשוט לא בדיוק הגשמת חלום. זו מטרה. זה אורח חיים.

אין לי מה להעמיד פנים ש"זרקתי על עצמי משהו" והגעתי באופן פלאי וקסום ל100%, ממש לא.

אלו היו חמישה שבועות ארוכים ומורכבים, עבדתי מסביב לשעון כדי להציק לכם בלי הפסקה ולעמוד בקצב שלי הלימודים בו זמנית.

וממש לא הכל היה ורוד – זו הייתה רכבת הרים רגשית, לי ולכל הסובבים אותי.

אז הגיע הזמן להרים קצת לכל מי שהביאנו עד הלום!

התודה הראשונה שלי נתונה לכם – התומכים האהובים שלי. תודה שנתתם בי את האמון שלכם, שריגשתם, חיזקתם, שיתפתם והתעניינתם. כל מילה חמה וכל תגובה בעמוד הפרויקט רק נתנו את הכח להמשיך. במיוחד תודה לכל מי שבחר לתרום עותק ולעזור לי להגיע לקהלים שלא הייתי יכולה להגיע אליהם אחרת! וכמובן תודה שלא הורדתם לי עוקב עם כמה שאכלתי לכם את הראש.

התודה השנייה תוענק הפעם לעורכת שלי – שלי לנדא – שכהרגלה בקודש נשארה מעורבת גם כשלא היה לה מושג על מה היא מדברת ופשוט הייתה שם להתלהב ולהתאכזב ולהשתגע יחד איתי. את עשר.

תודה גם לנדב אלמוג, שמעבר להיותו היועץ האמנותי שלנו, גם ליווה אותי אישית בקמפיין. מהבנייה הראשונית של המותג שלי באינסטגרם דרך הרמת הגמרדין ועד להודעות באמצע הלילה "אתה באמת חושב שנצליח??".

הוא תמיד אמר שכן.

ומנגד תודה גם לחביב הקהל, רז קלמנוביץ', שתמיד הקפיד להגיד לי בדיוק ההפך ממה שנדב אמר 😉כי הדסטרט זה כמו יהודים – קמפיין אחד ואלף דעות.

ולמרות שלא פעם זה בלבל אותי, זה גם נתן לי זווית ראיה אחרת ואתגר את האופן שבו ראיתי את הדברים.

הוא אפילו קיבל קשקש של כבוד על המאמץ שלו בכח.

התודה הלפני אחרונה תלך לחברים ולבן הזוג שלי. השם יודע איזו מעצבנת הייתי החודש ואני אסירת תודה על זה ש:

א. רובם נשארו חברים שלי

ב. הם היו שם בשבילי ותמכו בי.

אין עליכם! ואלכס, גם אתה בסדר כזה.

ואחרונים חביבים – ההורים שלי.

וואלה, אפילו אני הופתעתי מרמת המעורבות האישית שלכם בפרויקט – צחקתי בכל פעם ששיתפתם את הפוסטים ואיימתם על חברי הפיד שלכם, התרגשתי כל פעם ששלחתם לי מה מצב האחוזים (כאילו לא רפרשתי לפני 5 שניות) ורק טיפה התאכזבתי כל פעם שראיתי שם זר ואז גיליתי שזה חבר של אחד מכם מהעבודה.

אבל באמת באמת לא הייתי מסוגלת לעשות את זה בלעדיכם.

תודה.

תודה ענקית לכולכם.

נתראה בראשון עם ניהול הציטוט הרגיל 😉

בתמונה: אחד הרגעים המתסכלים של השבוע האחרון.