חגיגות מילים

זה היה שבוע מלא במילים.

כלומר, הוא קודם כל היה מלא בהתרחשות ועשייה, אבל היא כולה הייתה מלאה במילים ומשמעות.

כמובן שהספר השלישי התקדם, והיו לנו שיעורי כתיבה מגניבים במיוחד למחוננים החביבים עליי – אבל השבוע זה היה יוצא דופן.

התחלנו כמובן עם ראש השנה החדשה – ערב שלם שמוקדש למשחקי מילים!

שיתמו ושיסתלקו ושיגזור ושיקרע ושיכרתו...

אני פיתה אם זה לא התחיל כ"בדיחות אבא" אי שם לפני אי אלו שנים והחלטנו לאמץ באופן קולקטיבי.

במהלך החג היה גם פסטיבל האבירים של ירושלים, האירוע היחיד שמוציא אותי מהבית בשבת או חג!

שבע שעות של קוספליי, אווירה וחרבות.

זו תמיד חוויה חיובית, במיוחד כשפוגשים קוראים שבקושי פוגשים אותם באירועים אחרים.

אבל הפעם שמו אותי ליד מתחם ההופעות, אז שמעתי בלופים לאורך היום את אותם השירים, ההצגות וריקודי העם.

אם יש סיפור ששמעתי אינספור פעמים זה איך הלהקה של הריקודים עשתה את ריקוד הגשם בפסטיבל בפולין ולמחרת ירד גשם. הם צחקו שאולי זה יקרה שוב... בדוק. בחום הזה.

למחרת בערב נפתחו שערי שמיים עם מבול מטורף, לפחות בכפר סבא.

ואני בוהה כמו טיפשה מחוץ לחלון ביורה וממלמלת "זה כמו בפולין..."

אז המסקנה היא שאולי למילים יש משמעות בעולם. אעדכן, אבל עד שנגלה – שתהיה לכולנו חתימה טובה (זה גם נחשב מילים, נכון?)