דייט עם מוזה

אחד המשפטים הקבועים שלי הוא לא שלא מחכים שהמוזה תבוא, אלא קובעים איתה דייט.

ואני באמת מאמינה בזה, למרות שצריך להודות באמת – המון שנים לא כתבתי ספר חדש, רק שכתבתי ספרים קיימים (וטעוני שיפור).

אבל מן הסתם, זה היה רק עניין של זמן עד שאצטרך לבחון מחדש את מוסר העבודה שלי.

ובגלל העיכובים של הבצל מצאתי את עצמי גם עם הספר השלישי באיחור מסוים... אז החלטתי שהיעד צריך להיות מעט לא אנושי כדי לצמצם פערים (דמיוניים בראש שלי, כמובן).

בכתיבה ובשכתוב של הבצל נעזרתי בנבש – חברה טובה שלי שמאוד אוהבת את הספרים – ועשינו הסכם שלפיו אם אני כותבת פרק בשבועיים היא מקבלת פרק, ואם לא אז לא.

ככה היה לי מי שידבר איתי על הספר המתהווה ולה היו הצצות לספר. היא קראה אותו הרבה פעמים, בהרבה גרסאות.

בשכתוב עירבתי אותה רק כשהרגשתי שהמלחמה מעכבת אותי יותר מדי, אבל הפעם החלטתי ששולפים את התותחים הכי כבדים על ההתחלה. מתחילים הכי חזק ומשם מגבירים, כמו שנאמר.

מפה לשם, במקום שבועיים יש לי ארבעה ימים להספיק לכתוב כל פרק.

התחלתי לפני שלושה שבו

שימו לב שבאתר יש עדכונים (עדיף להסתכל מהמחשב)

עות, ומסתבר שהוא ממש מתחיל לקבל צורה.

עד כה עמדתי בהסכם למעט בשבוע שעבר בגלל המילואים, וכבר שישה פרקים הושלמו.

לפי החישוב שלי חצינו את ה17% מהאורך המשוער, ואנחנו דוהרים על עומק החטיבה השנייה אבל זו בהחלט עדיין רק ההתחלה!