העצמה נשית?

יום האישה שמח?

אפילו כשאנחנו לא באמצע מלחמה ואין לנו שבויות שמי יודע מה הן עוברות בשבי – יום האישה הוא לא יום משמח במיוחד בעיני.

זה אמור להיות יום של העצמה, של שבירת תקרות זכוכית ועידוד עוצמה נשית.

ואנחנו בדרך כלל מקבלות פצירה ורודה לציפורניים או דברים אחרים "של בנות" מתנה לכבוד המאורע.

זה ידוע שבן הזוג שלך אמור לקנות לך פרחים.

לא רוצה שיקנה לי פרחים!

כאילו מדי פעם כדאי, אבל מה זה קשור להעצמה נשית?!

אני רוצה שיתנו לנו סדנאות ניהול פיננסי, שניפגש לדבר על איך להיות עצמאית בעולם או שיתנו לי עוד איזה שעתיים ביממה כדי להשלים שעות שינה...

אני חושבת שבסך הכל אני כן אישה חזקה.

אני בוכה הרבה ולאחרונה אני ממש עייפה ושחוקה מהעומס – אבל בסך הכל אני עובדת קשה ומגיעה להישגים בזכות עצמי.

אומנם לאט, אבל אני צוברת הישגים.

שיא הגאווה שלי הוא כמובן הספר – קיבלתי תמיכה וייעוץ אבל בסוף בניתי את האירוע הזה בשתי ידיים וכבר הגענו לשנקל המאה (!!!) ועברו עשרה חודשים מצאת הספר (הזמן רץ מהר כשמלחמה) ומכרנו מדהים, יש לי את הקוראים הכי שווים בעולם והספר השני כבר בתנור.

ובעיני כל אלו מתנה הרבה יותר שווה מפצירה ורודה.