top of page

בעזרת השם

השבוע מדינת ישראל גילתה שהתחתנו.

חוקית התחנו דרך הזום במדינת יוטה שבארה"ב והיינו צריכים לחכות בסבלנות עד שהטפסים הרשמיים עם כל החותמות המגניבות יגיעו בשביל לגשת למשרד הפנים.

זה גם היה רגע האמת לסוגיה שהתעסקנו בה לא מעט – אני אמורה לשנות שם?

הוא אמור לשנות שם?

מי ומה אנחנו ומה נעשה עם הצאצאים כשיבואו??

 

אז את הסוגייה האחרונה נשאיר לאנחנו של העתיד שיתמודדו איתה, אבל ידעתי שאין סיכוי שאוותר על השם שלי.

פורמן זה מותג, לא רק בספרות – בכל מקום אנחנו מגזימים ומכירים אותנו.

אני לא מפסיקה להיות פורמן רק כי התחתנתי.

 

אבל אני גם לא אותה אופיר, הקמנו משפחה חדשה.

אז החלטתי לחבר, ולשמחתי הרבה גם בעלי היקר הסכים עם הגישה.

מתחילת השבוע (אבל לא מאותו יום, אם אתם רוצים לשנות שניכם ביחד תזמינו תור כפול) אנחנו מר ומרת זאיקין פורמן.

 

אז אין יותר אופיר פורמן?

לא ממש הגיוני. אפילו די מוזר.

אתם יכולים להירגע, אחרי שיחת ועידה רצינית עם בעלי, לואי ועוד כמה יודעי דבר – החלטנו שאשמור את השמות הארוכים והמסורבלים לחיי היום יום, ועל הספרים אמשיך לחתום בשם שבו נולדתי ושבו התחלתי ליצור.

Comments


bottom of page