שיפ אהבה שמח
בט"ו באב הבטחתי לכם שאצלי לא תמצאו סיפורי אהבה מפתיעים בגיל 15 אחרי שנים של דממה רומנטית!
לא ולא – ההתאהבויות של תחילת גיל ההתבגרות הן חלק בלתי נפרד מאיתנו, אז בקרוב לא תצטרכו יותר להמציא שיפים, אני דואגת לכם.
אז כן, לצד שקרים עתיקים, סודות כמוסים וחרבות שוות, מחכה לכם גם שיפ רשמי. עם כינוי מושלם, הרבה גמגומים ואינסוף רגעים מביכים שגורמים לך להתחרט שבכלל פתחת את הפה.
כי בואו – רומנטיקה בגיל 12 זה בעיקר בושות.
הייתי קצת במתח לראות איך קוראות (ובעיקר קוראי) הבטא יגיבו לכיוון החדש, כי בכל זאת זה לא מאוד מקובל בשלבים כאלו וחשוב לי שיהיה מאוזן בין פנטזיה, גורלות גדולים, דברים חשובים ובין החוויות הכי אנושיות שיש.
אבל כמובן שהביקורות היו חמות במיוחד לשניים האלו!
הקוראות שלי התחילו ה"אהבתי גם שהוספת קצת רומנטיקה" עדין, אבל היו גם הכרזות של "כמובן שאני מחכה שהם יהיו ביחד כי הם השיפ האהוב עליי" ועדויות על רגעים קריטיים: "רגליים התנופפו באוויר".
אז לכבוד הוולנטיין החלטתי שמגיעה לכם הפתעה מיוחדת!
כי למה שרק הבטא יהנו?
במיוחד בשבילכם ובשבילכן, הצצה שווה בעילום שם לאחת הסצנות הכי משעשעות שהשיפ המיועד יספק לכם בספר הקרוב:
🧅🧅🧅
בעודם ממהרים לפני שיתחיל השיעור, <היא> התיישבה במקרה בין <מישהי> ו<הוא> מבלי לשים לב.
הנער המאוהב, לעומתה, לא פספס את העובדה הזו. הוא ארגן סביב המחברת שלו את הסרגלים שהמורים הניחו מראש על השולחן, מקפיד שהכול יהיה בקווים מקבילים בעודו שוקל איך יוכל לפתוח בשיחה.
"את אוהבת שיעורי חשבון?" פלט בגרון צרוד קמעה, לוכד את תשומת ליבה של <היא> לראשונה מאז התיישבו.
נראה שהבינה רק עכשיו את המצב.
"אה- כן בסך הכל," גמגמה בחיוך מובך, "אני אוהבת ללמוד."
הוא הנהן בנמרצות, מנסה לחשוב על משהו מתוחכם להגיד. "כן ללמוד עושה אותך חכם יותר." אוי לא, למה זה מה שהוא פלט עכשיו?! "כלומר, לא שאני חושב שאת לא חכמה," מיהר לנסות לתקן את הנזק, "את מאוד חכמה. זה מאוד חכם לאהוב ללמוד. זה קטע של דרואידים חכמים בכללי. אני גם אוהב ללמוד. א-א-כאילו לא שאני חושב שאני חכם-" הוא נקלע ללולאת ברברת בלתי נשלטת, מרגיש את פניו מתלהטות מבושה.
"תודה," ניסתה לקטוע אותו, "נראה לי... אני גם חושבת שאתה חכם."
<הוא>בכל אופן לא היה טיפש, הוא ידע שהתשובה שלה נבעה מנימוס בלבד. מחמאה שנועדה לנחם אותו על פרץ המילים המביך.
🧅🧅🧅
Comments