שינוי אדרת



התקופה האחרונה מאוד מוזרה בכל התהליך של הפקת הספר.

כלומר, לא משהו שלא ידעתי שיבוא – אבל אחרי שאת כותבת כל יום כל היום את הספר מחדש, עורכת, מלטשת, קוראת אותו שוב ושוב ושוב... בסוף זה מוזר להניח את הכתיבה בצד כדי להתעסק בכל המסביב.


אני סופרת – מה אני מבינה בטיקטוק? בסגנונות איור? בשיווק?

אחד המשפטים השגורים החדשים שלי הוא "זה לא מה שחתמתי עליו". למרות שבפועל, אלו פשוט היו האותיות הקטנות בחוזה מאוד אורך.

ברור שזה התפקיד שלי להמשיך להתאמץ על הספר בכל האפיקים.

אם אין אני לי מי לי.


ובכל זאת, איך אפשר לתמצת הכל לציור אחד?

איך אפשר לקחת יצירה שאני עובדת עליה כבר חמש עשרה שנים, ולתת לה כותרת אחת שתסכם אותה בצורה הטובה ביותר ותשכנע אנשים חדשים שהיא שוות קריאה?


השקעתי אינספור שעות, ימים, חודשים, בלבנות צירי עלילה, לפתח עולם, להחיות דמויות.

יצרתי עולם ומלואו, נפחתי חיים ברעיונות – ועכשיו אני צריכה לבחור שם חדש לסדרה, שיצליח לעניין זרים מספיק בשביל להרים את הספר. לבחור כריכה שתלכוד את העין ותגרום להם להתעניין.


ואיך גורמים למישהו להתעניין?

מה יש לי להציע יותר מאת הלב והקרביים שלי מחופשים לספר פנטזיה (בינתיים) בודד?

אני הרי יודעת מה מצפה בהמשך למי שיבחר ללכת את הדרך הזו איתי – אני יודעת שבתוך הספרים שלי מקופלים אינספור רגעי קסם, תהליכים רגישים ולבבות שבורים (של דמויות ושל קוראים עתידיים כאחד).


אבל אתם עדיין לא יודעים את זה.

ואני עדיין חושבת איך להעביר לכם את הבשורה.