שבוע הספר

Updated: Jul 22


שבוע הספר נהיה אירוע מורכב עבורי בשנים האחרונות.

אחרי שהספר הראשון ראה אור, אי אז לפני שבע שנים, מכרתי במתחם ברעננה.

זו הייתה אחת החוויות המתסכלות ביותר שעברתי. תחושה של חוסר אונים מוחלט כשזרים מרימים את הספר שלך, שואלים "אה, את כתבת?", מניחים אותו חזרה בחיוך מובך וממשיכים הלאה. היו גם את הבודדים שקנו, אבל ככלל זו הייתה חוויה גרועה למדי.


מאז לא הלכתי לאירועי שבוע הספר בכלל, עד שנה שעברה. חברה גררה אותי איתה לאירוע המרכזי בתל אביב. מפגש עם מלא אנשים אחרי שנה ללא התקהלויות, נוסף על החוויות הרעות שנצרבו בי – יצרו חוויה מלחיצה במיוחד. הסתובבתי בין הביתנים עם דמעות בעיניים וקוצר נשימה. הידיעה שאני מצד אחד כל כך קרובה לחוויה של הסופרים העצמאיים שעמדו שם, ומצד שני כל כך רחוקה מלהוציא לאור שוב, פשוט הכריעה אותי. היה לי באמת קשה להיות שם.


אבל שבוע הספר הזכיר לי שצריך לחזור לעבוד קשה ולחפש מסגרת לספר השני שלי. ועוד באותו חודש התגלגלתי אל בית העורכים והציעו לי להצטרף למרתון לשבוע הספר 2022 – אבל רק אם אערוך שוב את הספר הראשון. היססתי אבל לבסוף הסכמתי והקדשתי את כל כולי לתהליך.

עבדתי קשה כדי לנסות להספיק אבל החודשים חלפו וההבנה שלא נספיק להוציא לאור לקראת שבוע הספר נפלה עליי סופית באזור פברואר.

אבל ידעתי בכל זאת שאין לי עוד פריווילגיה לא להגיע לשבוע הספר השנה.

אז ביום שני האחרון הצטיידתי בשני חברים טובים ועליתי על הרכבת לתל אביב.

מדהים איך שינוי קטן בראש יכול לצבוע את הכל בצבעים אחרים.

הצלחתי אפילו ליהנות!

פגשתי המון אנשים שראיתי לפני רק דרך הזום במקרה הטוב, או בסרטוני טיקטוק במקרה הרע, קניתי כמובן כמה ספרים שרק הצלחתי להכניס לתיק (שנה הבאה אגיע עם תיק גדול יותר) ובכיתי על מר גורלי שבקרוב מתחילה תקופת המבחנים ולא אוכל לקרוא בקרוב.


אז בסופו של דבר, השנה הייתה הכנה נהדרת לקראת השנה הבאה – מבטיחה שאעדכן מתי אני מגיעה לדוכן לחתום ;)