צב שמונה
תכננתי לכתוב לכם שזהו – אחרי שבעים ושבעה ימים בצו 8 הגיע תורי.
היחידה שלי רלוונטית בעיקר בתחילת המלחמה, העומס ירד, כבר לא צריך כל כך הרבה מילואימניקים.
ובכלל אני סטודנטית! עוד רגע מתחילה השנה ומגיע לי שבוע חופש לפני.
אז תכננתי.
באמת היום הייתה משמרת אחרונה רשמית.
אולי בכוונה המפקדת שלי קבעה בבוקר פגישה קצרה על נושא שעבדתי עליו קשה לפני שלוש שנים, ולחבר אותו לעבודת מטה שעבדתי עליה לא פחות לפני שנה.
בינתיים אני אמורה להשתחרר ב31.12, יום לפני שאני מתחילה את הסמסטר.
להגיד לכם שאני מאמינה שזה יקרה?
שהצו הזה אי פעם יגמר?
וואלה אני כבר לא יודעת, מסתבר שאין לי הרבה עמוד שדרה כשזה מגיע למשימות מעניינות.
מעט מחשיש אם אתם שואלים אותי.
משנה קלילה שתעזור לי להתאושש מהכאוס של השנה שחלפה לה, מתעצבת פה שנה עמוסה לא פחות – בין המילואים ללימודים, בין החתונה לכתיבה.
זו כמובן ממש לא הייתה התכנית.
אבל לפעמים צריך אותנו יותר במקומות אחרים, לפעמים הזדמנויות מפתיעות מחכות מעבר לפינה.
לא ברור עדיין אם באמת ייצא מה שאנחנו שואפים מהתכנית הזו שאנחנו עובדים עליה מאחורי הקלעים כבר שנים.
אבל אם בטעות כן – מבטיחה שתשמעו ממני שזה היה שווה את ה"עוד שבוע" הזה.
Comments