top of page

פרספקטיבה


פעם זו הייתה ספריה בכנסיה בניצנה. ממש פעם.

דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

ביום ראשון מתחיל סמסטר ב'. סיימתי את המטלות שלי רק שלשום, ואתמול היה סיור של החוג ללימודים קלאסיים. מש"ל – יש לי חופש רק לסופ"ש הקרוב.

זה ביאס אותי בטירוף – הייתי שמחה לנוח קצת ולהשלים שעות שינה לפני שהטירוף מתחיל שוב.

אבל כשהתלוננתי על זה אתמול לחברים רוב התשובות שקיבלתי היו "איזה כיף שהספקת לסיים את כל העבודות לפני תחילת הסמסטר!"


השבוע גם התקדמנו משמעותית לקראת ההוצאה לאור, ויש מצב שהספר יהיה מוכן לפני פסח.

כל כך הרבה אנשים יקרים כתבו לי שטוב לשמוע שאולי נספיק לכנס עולמות.

נספיק? זה אולי הזמן להזכיר לכם שכשיצאתי לדרך הדד-ליין היה יוני 22.

אבל מצד שני – לקח לי הרבה שנים לכתוב את הספר השני, ועכשיו הצלחתי לכתוב את הראשון לגמרי מחדש כולל הפקה בקצת יותר משנה וחצי. זה שיפור משמעותי.


אין פואנטה.

תמיד יהיה לנו על מה להתלונן, ואני גם מסוג האנשים שתמיד מרגישים בסוף משימה שאפשר היה לעשות כל דבר טוב יותר.

אז חשוב לזכור לשחק עם הפרספקטיבה, לפעמים להסתכל על הדברים במיקרו כדי שנוכל להתלונן, ולפעמים במאקרו כדי שנזכור שבסופו של יום – הכל בסדר.

Comentarios


bottom of page