סליחה מהספה
יום כיפור זה היה היחיד בשנה שאני מקיימת הכל.
אתם יודעים – אוכל, מים, חשמל... סריגה! אפילו לסרוג אסור...
וכל שנה הוא מעלה מחדש תהיות.
אבל השנה... היא הייתה קשה כל כך, מפתיעה כל כך.
אנחנו אמורים לחפש תשובה, אבל האם יש באמת תשובה מספקת?
מה יכול להצדיק כזו שנה? וכן, אני יודעת מה המשמעות האמיתית של תשובה.
אבל אנחנו אמורים להאמין שיש איזו יד מכוונת,
שיש סיבה ושהוא יודע מספיק טוב בשבילנו.
אז בינתיים אני מתנחמת במשלוח של חומוס למפסקת ומתלבטת מה לקרוא.
יש הרבה ספרים על המדף,
והרבה ספרים שלא יושבים עליו למרות שעדיף היה אם הייתי קוראת אותם.
אבל אשתדל לבחור מאוזן ומקסימום אזרום עם תחושות הבטן.
אז כמה שעות אחרונות לשתות, לנגב פיתה ולנשום עמוק.
25 שעות של קריאה, ואולי טיפה חשבון נפש ביני ובין המקום, למרות שמאז שעברתי לירושלים המקום שלי ביום כיפור הוא הספה. עדיין לא מצאתי בית כנסת שנעים לי.
מקווה שהוא יסלח לי גם מכאן.
Comments