נקמת הסמינריון

בואו נדבר על דד ליינים.

מה הלו"ז איתם ולמה אני מרגישה שאם אין לי דד ליין לעבודה אני מסיימת אותה מהר יותר?

נשארה לי רק עבודה אחת לספטמבר... אבל יצא שהיא סמינריון.

לכל ברי המזל שכבר לא זוכרים\עדיין לא יודעים מה זה – מדובר בעבודה באורך 15 עמודים שבמקרה הזה מנתחת שתי יצירות וכוללת התייחסות לבערך שמונה מאמרים.

אז יצא שאחרי שלושה שבועות שבהם אני עובדת בעיקר על זה, עדיין לא סיימתי! יש ימים שאני נמרחת ולא מצליחה לעמוד ביעד היומי שלי – ואז למחרת כותבת עוד 3 עמודים בבת אחת.

והרי ברור לי שכנראה אספיק, פשוט כי תמיד כשמתקרב הדד ליין פתאום המח שלי מתפקס ומפסיק להימרח!

פתאום הכל ירוץ חלק והעבודה תעמד דום.

ואין לי זמן שזה יקרה רק בדד ליין! הייתי שמחה לסיים אותה כבר לפני שבועיים שאוכל לישון ולכתוב בשקט.

אבל זה עדיין לא קרה.

במקום זה גיליתי שהמאמר האחרון שנשאר לי היה לא מדויק ועדיף לי לקרוא אחד אחר – אבל גיליתי את זה רק אחרי שסיימתי לקרוא אותו.

אבל זה לא שאתם עוקבים אחריי כדי לשמוע על תלאות הלימודים שלי, אז אעדכן אתכם שנכון להיום מסתובבים 640 ספרים בעולם והציפיות שלי לאייקון גבוהות!

ומתוך הספר השני כבר כתבתי 28%, וחמשת הפרקים הראשונים כבר עברו את העורכת הספרותית שלי כדי שמיד אחרי שאסיים לכתוב אוכל להתחיל לעבוד על סבב העריכה הראשון.