top of page

מלחמה וקידושין

מי חשב שאגיד את זה אבל השבוע הייתי בחתונה בקריה.

כן, על מדי ב' באמצע מלחמה, יצאתי טיפה יותר מוקדם מהמשרד והלכתי לצד השני של הבסיס לשמח חתן וכלה.


זה היה האירוע המוזר ביותר והמרגש ביותר שהייתי בו מזה הרבה מאוד זמן.

האוכל יותר מושקע מפריסה רגילה, אבל עדיין צה"ל.

החופה התקיימה באולם טקסים, אבל הוסיפו סידורי פרחים מהממים שהצליחו להסיח את הדעת.

ניכר שכל הסגלים שהתנדבו להרים את האירוע התרגשו לא פחות מאיתנו.

הם ממש ביקשו על דעת עצמם מהחתן והכלה לארגן את הטקס – כי הלהקה הצבאית מנגנת רק בלוויות בימינו והם ממש ישמחו להרים גם אירוע אחד שמח.

היו אפילו שתי יחידות שונות שרבו מי יארגן!


ובאמת היה מרגש.

פתאום כל ברכה נצבעת במשמעות חדשה, כל שיר נשמע אחרת, מרוב התרגשות כשחזרנו למשרד אפילו הקובייה המכוערת של בנין מטכ"ל נראתה מרשימה מהרגיל.

ובואו – לשמוע את החזן הראשי של צה"ל שר אלביס במקום אל מלא רחמים זו חוויה בפני עצמה!


בעיקר נזכרנו יחד עד כמה אנחנו זקוקים לרגעים הקסומים האלו, להיזכר בשביל מה אנחנו נלחמים.

בשביל עתיד ואהבה.

בשביל לחגוג את החיים במקום לקדש את המוות.

Comments


bottom of page