top of page

מודה שטעיתי


אפתח באלגוריה על שפות עתיקות, ולמרות שזה כנראה לא מעניין את רובכם – מבטיחה שהפואנטה רלוונטית לכולם.

עד לפני חודש דעתי על ההבדל בין לטינית ויוונית עתיקה הייתה די נחרצת – לטינית קשה יותר לשינון אבל טבעית יותר לתרגום, יוונית קלה יותר לשינון אבל קשה יותר לתרגום.

תירצתי במשהו עם האותיות היווניות שתמיד מבלבל כשמסתכלים על טקסט חדש (זה נכון בכל אופן).


אף אחד כמעט לא הסכים איתי על זה.

כמעט כולם התעקשו שביוונית יש הרבה יותר חומר לשינון ואני לא הבנתי על מה הם מדברים.

תכננתי לעבור שוב על כל החומר לפני תחילת שנת הלימודים אבל בגלל ההדסטרט השתנו התכניות ובפועל רק בחודש האחרון אני באמת מקדישה את מרבית שעות היממה ללימודים.


ובהדרגה לאורך השבועות האחרונים התחדדה לי ההבנה שאני באמת לא זוכרת את מרבית המבנים לשינון ביוונית ושיצרתי פער די גדול בהבנה שלי את שתי השפות.

השבוע התחלתי להתמודד עם הפער הזה לקראת תקופת המבחנים הממשמשת ובאה, והתחלתי לרכז את כל החומר בטבלאות חדשות (אני חולת אקסל, אם במקרה לא ידעתם את זה עליי).

זה הצעד הראשון בדרך לתיקון.

איזה קשה זה להודות שאנחנו לא יודעים משהו, נכון?? בטח כשאנחנו אמורים בשלב הזה כבר לדעת אותו פיקס.

איזה קשה זה להגיד "טעיתי כי באמת לא הבנתי".

וההבנה משאירה כזה טעם מר בפה, אבל היא חיונית כל כך.

זו הדרך היחידה להתקדם – להבין איפה טעינו כדי שנדע איך לתקן.



Commentaires


bottom of page