למה דווקא גמרדין

הפרק הראשון בספר הוא הפנים של היצירה – הוא המבוא לסיפור, כרטיס הביקור שלו ברוב אתרי הרכישה.

לכן מתייחסים אליו בהתאמה – המבנה צריך להיות מתוכנן ומהודק, הכתיבה צריכה להיות הכי מעניינת, העריכה הרבה יותר מעמיקה, הסוף צריך להיות מותח.

הוא נועד לשכנע אתכם שהספר טוב.


כשכתבתי את הפרק של הגמרדין ממש לא חשבתי שאנפנף בו בהשקה של המכירה המוקדמת, בטח שלא יותר מהפרק הראשון. השקענו בו כי הוא מגניב, אבל לא בנינו אותו בכוונה תחילה כך שיהיה בו כל מה שצריך.


ובכל זאת, ברגע שהסתכלתי על לוח השנה והבנתי שאני יכולה להשיק את ההדסטרט על חגיגות הגמרדין – לא היה לי ספק שזה מה שאני עושה.

וכשפתחתי את הפרק כדי לראות אם יש עם מה לעבוד הבנתי שממש בטעות, יש בפרק הזה כל מה שצריך.


יש בו הכל כי הוא סוג של נקודת מפנה בעלילה.

הוא מסכם את החלק הראשון בהתבגרות של לואי – את הזרות בתוך עולם חדש, את התרבות שלתוכה נכנס, את הדינמיקות עם החברים החדשים שהכיר.

ואתם אומנם לא יכולים לדעת את זה מההצצה אבל זה הולך להיות הערב האחרון בחייו שיראה ככה.

וזה הולך להיות מהפך מסוג אחר.

שלא כמו בפרק הראשון – אף דרקון או נפילים לא ידפקו לו בדלת ויגררו אותו להרפתקה חדשה. עכשיו המהפך יהיה פנימי, לואי הולך לבחור לחיות אחרת.


לא בכדי דווקא חגיגות החורף הן המפנה בבניית הדמות של בן הלבנה האהוב עלינו, ולכן לא במקרה המתחים האלו שתכף יגרמו לו לבחור מטרה חדשה בחייו כבר מופיעים בטקסט.

פשוט לא תכננתי שככה תכירו את לואי.

אבל אני כל כך שמחה שחשבתי על זה בזמן!