top of page

יום הבריונות

היום חל יום הפסקת הבריונות, ובתור האמא הספרותית של לואי סמרקש אני חושבת שהגיע הזמן שנדבר על זה.

 

לא בכדי, בפרק הראשון יש סצנה בה נערים בוגרים יותר מתנכלים ללואי, ויתר הספר עוסק במידה רבה בניסיון שלו להרגיש בנוח ולהיות חבר של ילדים אחרים.

הצלקות שלואי קיבל בגלל זה לא בהכרח נראות לעין, אך הן מלוות אותו בכל צעד לאורך הדרך.

לואי לא התגרה בהם או התעמת איתם מבחירה – הוא פשוט היה "מוזר", שונה.

ואתם יודעים בדיוק כמוני שה"מוזרות" הגיעה מהעובדה שהוא נפיל ומכך שגדל עם מסורות דרואידיות, וזה בעצם מה שמיוחד בו.

אבל זה בדיוק הקטע עם בריונות!

 

אם מציקים לכם – זה לא כי משהו לא בסדר אצלכם, הבעיה אצלם.

וברור שזה לא פחות כואב ומצלק, אבל ההבנה שהבריון משליך את הבעיות שלו עליך היא הצעד הראשון בדרך להחלמה.

 

זו הזדמנות להזכיר שאנחנו נלחמות ונלחמים בבריונות כל הזמן, ולא רק היום.

והכי חשוב – שאתם לא לבד, תשתפו את הסביבה שלכם במה שאתם עוברים ותמצאו את מי שיוכל לעזור לכם לצאת מהסיטואציה ולהתחזק מתוכה.

אני כאן תמיד בשבילכם, אם אתם צריכים ✨

bottom of page