חטיבה שלוש
שבוע של עליות ומורדות עבר עלינו, של אושר עילאי ופחד איום ונורא.
ובין היצמדות אחת לטלוויזיה לשנייה, סיימתי את חטיבה מספר שלוש.
לשם שינוי, לא חטיבת גבעתי או נח"ל.
כשערכתי עם שלי את השלד של הספר השני חילקתי אותו לחמש חטיבות לפי שלבי העלילה השונים שמרכיבים אותו.
לכל חטיבה יש כמובן תוכן אבל גם אופי וקצב שונה לחלוטין.
סיימתי את החטיבה השנייה ביום הראשון של האייקון – 3.10 – וכל כך התרגשתי לקראת החטיבה השלישית!
כבר סיפרתי לכם שלקח לי כמה שבועות מפרוץ המלחמה לחזור לכתוב, בגלל המשמרות והחרדה האינסופית שמלווה אותך גם בבית.
אבל בהדרגה הצלחתי, וכמובן בעזרת החוזה שלי עם נבש, ובשבועיים האחרונים הקצב שלי כמעט רגיל.
כך יצא שהשבוע סיימתי את החטיבה השלישית, שכל כולה נכתבה תוך כדי המלחמה.
אולי יש קשר ישיר בין הסכם השחרור הראשון שנמשך יפה כל כך עד הבוקר, ובין היכולת לסיים שני פרקים בשבוע.
זה מביא אותי בערך ל60% מהספר, שמסתמן שיהיה אפילו מעט יותר רזה ממה שציפיתי.
זה באופן מפתיע חדשות טובות – כי הגרסה הקודמת הרבה יותר ארוכה וזה כנראה מעיד על ההידוק הרציני שעשינו לעלילה. כל מילה שם כי צריך אותה.
וגם כי ככה נתקדם מהר יותר, ואני ממשששששש מחכה להתחיל לערוך!
コメント