חופשה בהפתעה
בזמן שאתם קוראים את השנקל הזה אני מתהפכת על מיטת השיזוף בכריתים, או אולי נהנית מהבריזה בשייט, או כנראה פשוט קוראת ספר איפשהו.
בכנות, אני לא ממש טובה בחופשות.
אני שונאת לארוז, להתכונן מנטלית ללצאת מהבית, רחמא ליצלן טיסות!
אני פה רק כי בן הזוג שלי הכריח אותי.
אני יודעת שזה נשמע מצחיק, אבל באמת התווכחנו מלא לפני המועד המקורי של הטיסה.
התאריכים לא התאימו, הוא נפל עליי בזמנים הכי פחות נוחים, לא היה לי כח לבחור מלון...
אבל היה לו ממש חשוב שאעצור רגע ואקח חופשה לפני השנה האחרונה בלימודים.
היינו אמורים לטוס ב8.10.
יומיים לפני כן ארזנו מזוודות והוא הסתכל על הארון וצחק שמדי ב' לא צריך לארוז.
גם לנכדים שלנו אני עדיין אספר שהמלחמה פרצה בגלל שהוא פתח פה.
דחינו את הטיסה בין האזעקות בירושלים, אלכס אמר שעדיף לפחות חצי שנה קדימה כדי שהמצב הבטחוני לא יפריע.
הופתעתי, כי חצי שנה זה המון זמן! חודשיים-שלושה לא מספיק?
ומסתבר שעברה חצי השנה הזו.
האם הראש שקט לגמרי? ברור שלא.
אבל אין לכם מושג כמה בעצם הייתי צריכה את ההפסקה הזו.
שנה עמוסה ויציאת הספר התחברה למלחמה שהתחברה לשנה אחרונה בתואר... אז אפילו לא עשיתי בעיות עם האריזות הפעם.
אני באמת באמת צריכה לנוח.
Comments