ההגשמה החינוכית


עד סוף כיתה י"ב הדם שלי היה כחול.

לא בקטע מתנשא או משהו, פשוט לבשתי חולצה כחולה כל כך הרבה פעמים בשבוע שאני לא רואה תרחיש שבו היא לא חלחלה לי לורידים.

הדרכתי, הודרכתי וריכזתי מסביב לשעון.

בהתאמה זה כמובן היה, ועדיין, חלק מהותי בתפיסת הזהות שלי.


בזמנו כבר כתבתי פנטזיה כמובן (התחלתי לכתוב את הספר בגיל 9, שנה לפני שהצטרפתי לתנועה), ובכל זאת לא הלכתי לאייקון או לעולמות פשוט כי הרגשתי שאני לא קשורה לזה.

אני חנונית של תנועות נוער בכלל.


כשחזרתי שוב לכתוב ולתכנן את כל הדרך של הספר מחדש, נתקלתי שוב באותו משבר זהות. כי עכשיו כן כדאי שאלך לכל הכנסים (והתחלתי ללכת ואני נהנית מזה בטירוף), וזה לא אמור להפריע לי כי הרי אני כותבת פנטזיה לא?

זה גרם לי להיזכר ש"נפילת המסדר" הוא לא רק ספר פנטזיה.

הוא לפני הכל סיפור התבגרות.

כזה של ילדים אבודים שמתמודדים עם משברים שאבות אבותיהם יצרו, שיגדלו להיות נערים ונערות שבורי לב, שיגדלו להיות בחורים ובחורות צעירים שצריכים לקחת על עצמם אחריות שלא ביקשו.

זה הרי היופי האמיתי של הסדרה הזו, התהליך, והפנטזיה היא אומנם כלי מרכזי מאוד בדרך לשם אך היא לא המטרה.


ואז נפל לי האסימון.

לא סתם הוא קודם כל סיפור התבגרות.

כי אני הייתי חנונית אחרת, של תנועות נוער בכלל.

מעולם לא התחברתי להפגנות או לסמינרים, תמיד חיפשתי את הדרך שלי.

וזו הדרך שלי.

זו העשייה החינוכית שלי – הכתיבה.

אני כותבת בשביל להיות שם עבור כמה שיותר ילדים אבודים שמחפשים חבר לדרך כשיהפכו להיות נערים שבורי לב ובחורים שצריכים לקחת על עצמם אחריות. אני כותבת בשביל להנחות אותם בדרך הקשה שכל אחד מאיתנו עובר בשלב כזה או אחר.


אנחנו כבר שבועיים לתוך המכירה המוקדמת ונמכרו 150 עותקים, מתוכם 37 לתרומה!

למען האמת, זו התשורה הפופולארית ביותר כרגע בקמפיין.

והדבר הכי מנחם מעבר להבנה שראשוני הקוראים של הספר החדש הם אנשים טובים, זו הידיעה שלואי יהיה לצד ילדים ונערים נוספים שזקוקים לו במסע הקשה שהם עוברים, כאלו שאחרת ככל הנראה לא היו מצליחים להגיע אליו וכנראה יצטרכו אותו יותר מכל ❤


רוצים לעזור לי להגיע לנערים ונערות נוספים שזקוקים לי? אשמח לתמיכתכם>> https://headstart.co.il/project/69987