האירוניה מתגרדת

כבר שנים שאני צוחקת על זה שלמרות שאני רבע מרוקאית אני אלרגית לחינה.
למדתי בדרך הקשה... אילת, גיל 8 והכלב של הנייר טואלט על הזרוע נגמרו בכמה שבועות של סבל איום וקעקוע אחד שמחליף צבעים.
ולמרות שמדי פעם אני מפענחת אלרגיה חדשה, החלטתי שאולי בגיל 25 הגיע הזמן שאלך ואבדוק באופן רשמי למה בדיוק אני אלרגית.
אז השבוע הייתה הבדיקה הראשונה – וכשאני אומרת "השבוע" אני מתכוונת לזה כי הבדיקה מתפרסת על פני חמישה ימים!
ביום ראשון הודבקה לי מדבקה עם חשודים פוטנציאלים, הורידו אותה רק בשלישי ואז ברביעי חמישי עדיין אסור היה לטפל כי צריך לבדוק איך הגוף מגיב לבד.
מה אגיד לכם?
האלרגולוגית (מילה מצחיקה) שלי זעקה "אוללה!" כשהיא הורידה את המדבקה.
אז כאב לי בטירוף ואסור היה לי לגרד את הגב ובכללי זו חוויה ממש על הפנים.
עכשיו אני כבר עם תרופות ומתחילים לראות את האופק.

למזלי השלד לספר השני נמצא השבוע אצל העורכת ולא אצלי אז זה לא פגע בעבודה בהיבט הזה, רק בלימודים.
אבל עכשיו אני שמחה לעדכן שאני לא מרוקאית שאלרגית לחינה!
רק לצבעים השחורים שמערבבים במוצרי קוסמטיקה, קעקועי חינה, צבע לשיער ובטקסטיל...
אני רק סופרת שאלרגית לסוגים שונים של דיו 😐
Comentários