בית להשכיר


התחלנו לחפש דירה חדשה.

"דירה שהיא בית", כמו שתמיד מתארים בקבוצות.

ובמקביל מחפשת מאייר\ת לכריכה, מתחילה להתעסק בספר השני, חולמת על ההדסטרט ומנסה לישון מספיק כל לילה.


זה גרם לי לחשוב על המונח זה, "למצוא בית".

הרי מעבר לשוק הדירות המזעזע של ירושלים, לחפש בית זה מאין תהליך פנימי כזה שאף פעם לא נגמר.

כל כמה שנים אנחנו זזים ומשתנים ומתפתחים בכל אחד מהתחומים בחיים שלנו – אני לא יודעת אם אנחנו באמת מסיימים לחפש "בית" מתישהו.


עד לפני שנה חיפשתי בית לספר שלי. תהליך ארוך ומתסכל.

ואז הגעתי ל"בית העורכים". חשוב להגיד שהגעתי סקפטית. אבל מהר מאוד מצאתי את המקום שלי גם בבית הזה.

וכמו שאתם כבר יודעים, זה לא קל וממש לא הכל הולך לפי התוכנית. בעיקרון הייתי אמורה השבוע להגיע לשבוע הספר בתל אביב עם הספר המוגמר והמושלם שלי ולעמוד בדוכן עם עוד 29 ספרים מהממים של ההוצאה.

זה כמובן לא עומד לקרות, כי החיים הפתיעו כמו שהם תמיד מפתיעים.

ויש תסכול, ויש רגעים שאת כועסת מעט על ההוצאה – כמו בכל תהליך מורכב.

דיברתי השבוע עם חברה אחרת שהוציאה לאור לא מזמן, השווינו בין ההוצאות שלנו. "יואו איזה כיף לך" היה מוטיב חוזר בשיחה. באמת איזה כיף לי, שלמרות שלא הכל הלך חלק – היחס החם, המענה הגמיש, הנכונות והרצון לעזור תמיד פשוט לא השאירו לי מקום לספק.

אני לא מרגישה שאני צריכה ללכת ולחפש לספר השני שלי בית – כבר מצאתי את מי שידאג לו ויעזור לי להפיק אותו בצורה הטובה ביותר.

אז אם יוצא לכם לבקר בשבוע הספר בתל אביב – ממליצה לקפוץ לדוכן אחד שנותן בית וגב ומענה עוטף באמת לסופרים שלו, גם המתחילים שבהם.


הם לא משקרים, באמת יש שם "רק ספרים טובים".