בית בישראל

זה היה שבוע מוזר, מצד אחד שגרת מלחמה נוראית מצד שני עדיין יש התרגשות של התחלות חדשות.

לא חשבתי שזה ירגיש אחרת להיות "אישה נשואה" כי אנחנו גרים יחד כבר די הרבה זמן, ובכל זאת הייתה לא מעט התרגשות.

הייתי צריכה לחזור לעניינים בשיעורי הבית, וכדאי שמהר כי רצו שאבוא למילואים כבר בשלישי אז צריך לסגור את כל המשימות לרביעי מראש.

אתם יודעים איך זה... אז הכל בלחץ ומגעיל.

ודווקא היה כיף לבוא לבסיס בשלישי!

הרבה מוזמנים מהחתונה פיזרו מחמאות וחלקו סיפורים, צחקו עלינו ומה לא.

אז חזרנו שמחים ובערב דיברנו על הגשם המטורף שהתחיל בחוץ ופתאום בין הרעש של הטיפות יש המהום של שיר.

לקח לי כמה רגעים ארוכים להבין איזה שיר זה ומאיפה הוא מגיע.  

זמן קצר לאחר מכן כבר שמענו את מתח הכבוד.

ופתאום הלב כבד ונזכר במחיר של להתחתן תוך כדי מלחמה.

הימים המאושרים שלנו הם חורבן למשפחה אחרת – וכמה משפחות נחרבו באותו יום!

וקילומטרים בודדים מאיתנו הר הרצל עובד שעות נוספות והשמיים בוכים יחד איתו.

ואין לנו הרבה מה לעשות – רק לבנות את הבית החדש שלנו בישראל כי טוב לחיות בעד ארצנו, ואנחנו לא הולכים לשום מקום.