אודיסאה במבחן

זה השבוע השלישי של תקופת המבחנים, אני מרגישה שהאותיות היווניות האלו רודפות אחרי בכל שעות היום.

אבל דבר מעניין קרה שבוע שעבר.

אתמול היה המבחן שהכי חששתי לקראתו – היינו צריכים לשנן הרבה מאוד טקסט מהאודיסאה, לתרגם בעצמנו עוד, לשנן גם את זה – ובסוף להיבחן בלי מילון, כי "רק ככה לומדים שפה".

לאורך כל הסמסטר תרגמתי כדי לשרוד – הייתי כל כך עמוסה עם טקסטים שונים שתרגמתי וכל העבודה על הספר במקביל שלא עצרתי לראות את המילים שחוזרות על עצמן, לחבר את כל הפסקאות לסיפור.

ועכשיו סוף סוף ישבתי ותרגמתי רצוף מהאודיסאה, כל ערב ישבתי ותרגמתי עוד דף-שניים-שלושה. ופתאום זה נהיה הגיוני.

אני עדיין צריכה מילון כמובן, אבל פתאום קראתי.

קראתי סיפור ולא רק תרגמתי משפטים. ראיתי בעיני רוחי את מה שקורה – ראיתי את אודיסאוס קם בגינה היפה של אתנה והולך לחפש את הבית של אלקינוס.

התעצבנתי שהטקסט שהיינו צריכים לקרוא נגמר בנקודה משעממת בעלילה. רציתי להמשיך.

ואני באמת צריכה להמשיך לקרוא אבל רק אחרי שיגמרו כל המבחנים אז בינתיים המשך הפרק ממתין לי באייפד שאתפנה אליו.

זה לא היה כזה דרמטי, אבל זו הייתה הפעם הראשונה.

זו הייתה נקודת אור ותקווה שאולי יום יבוא והמסע הארוך והמפרך הזה ישתלם.

אני באמת אוכל לנתח ספרות גם בשפות עתיקות.

וזה נחמד.